פסק-דין בתיק עת"מ 41721-05-11

1.         בפני בקשה לצו ביניים למניעת הרחקת העותר/המבקש מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

            זאת, במסגרת עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה שלא להכיר בעותר כפליט ולהעניק לו מעמד ולו זמני, של פליט המבקש מקלט בישראל, ושהמשיבה תבחן את החלטתה מחדש.      
זאת, עקב היות העותר פליט על-פי האמנה, מאחר והעותר נרדף במולדתו על-ידי המפלגה הקומוניסטית מאחר והוא מתנגד למשטר זה. לטענת העותר, נשקפת סכנה לחייו מצד המאואיסטים במידה וישוב למולדתו.

            יחד עם זאת, ועל-אף האמור בעתירה,  בהודעה שהגיש ב"כ העותר צויין כי העתירה אינה תוקפת את ההחלטה שלא ליתן מקלט מדיני לעותר אלא מדובר בבקשה להארכת שהייה זמנית בלבד.

2.         תחילה, ובטרם אפנה לבחינה פרטנית של המקרה הספציפי, אציין כי ב"כ העותר הגיש בעבר עשרות רבות של עתירות סרק כנגד החלטות הדוחות בקשה למתן מקלט מדיני בישראל.        
בהתאם לכך, ומאחר ועתירות אלה היו עתירות סרק שלא היה בהן ממש, כאשר רובן הוגשו באותה דרך ובאותה צורה בהתאם לאותה "שבלונה", שהשוני ביניהן היה למעשה רק שמות העותרים, ניתנו על-ידי החלטות הדוחות על הסף את העתירות שהוגשו על-ידי ב"כ העותר, תוך שצויין בהחלטות אלה כי:  

"גם אם נדחתה העתירה על הסף כעתירה הנעדרת עילה להתערבות בית המשפט, אינני מחייב את עורכי הדין בהוצאות אישיות, כפי שהדבר נעשה בהחלטות במותבים אחרים שצורפו, במיוחד בלא שניתנה להם זכות השימוע בעניין זה.           
יחד עם זה, מצופה מעורכי הדין המטפלים במקרים אלו שיפנימו את האמור לעיל ויגישו את העתירות והבקשות רק במקרים המתאימים ובכך יעשו גם שירות טוב לעובדים הזרים שבאופן שאכן מי שראוי שבקשתו תיבחן, תיבחן יותר לעומק ולא יהיה צורך בנקיטת פעולות שונות כדי למנוע את גל העתירות והבקשות שרובן עתירות ובקשות סרק (כמו הנוהל החדש עצמו "שנולד" בעקבות זאת)."
(עת"מ (ת"א) 41527-01-11 כרמלינה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.4.11)

3.         יחד עם זאת, ועל-אף החלטותי הרבות שדחו על הסף את עתירותיו של ב"כ העותר, המשיך ב"כ העותר להגיש עוד עתירות רבות, מבלי שבחר את "המקרים המתאימים" כאמור בהחלטתי הנ"ל, ומשכך מצאתי לנכון לזמן את ב"כ העותר ביום 12.4.11 לדיון בתיקים אלו.      

4.         במהלך הדיון שהתנהל בפני, הסכים ב"כ העותר למחוק את העתירות הנוספות שהגיש תוך שציין כי הוא יפנים את המסר לגבי עתירות ובקשות חדשות בעתיד וכי הוא יבחן בעתיד בצורה מעמיקה את סיכויי הבקשה ועובדותיה בטרם יפנה לבית המשפט, ומשכך סברתי כי אין מקום לחייב את עו"ד לנקרי בהוצאות אישיות.    
חשוב לציין, כפי שהדגשתי גם בפסק דיני שניתן במסגרת הדיון הנ"ל מיום 12.4.11, כי אין הכוונה חלילה למנוע מעו"ד להגיש עתירות ובקשות ולשמש כפה לעובדים זרים שבהחלט זקוקים לעיתים להגנה וייצוג אלא מצופה מהם כאמור, לברור היטב את העתירות המוצדקות ולמנוע הגשת עתירות ובקשות סרק שבפועל פוגעות בעובדים הזרים ומטילות עליהם נטל כלכלי כבד של תשלום אגרה ושכר טרחת עו"ד.

5.         והנה, ועל-אף הצהרתו של עו"ד לנקרי כי הוא ישקול בעתיד פתיחת הליכים משפטיים מסוג זה, בחר עו"ד לנקרי לשוב ולהגיש עתירות חסרות כל בסיס וביסוס (כפי שיפורט בהמשך) המצדיקות את דחייתן על הסף, וזאת לבית משפט אחר  - בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז, על-אף שהוא נעדר סמכות מקומית לדון בעתירות אלה, בבחינת "לנסות את מזלו" בבית משפט אחר.

6.         כפי שפירטתי בהחלטותי שניתנו לעניין זה שעסקו בעתירות כנגד החלטת המשיב לדחות בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל (ראו לדוגמא: עתמ (ת"א) 28542-04-11 VICTOR נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, 9.6.11), 
אין זה מספיק לטעון בעתירה באופן כללי וסתמי שנשקפת סכנת חיים לעותר אלא יש לצקת תוכן כלשהו בכך, מבחינת העובדות, הנסיבות, ויש לבחון את העתירה והבקשה על-פי הקריטריונים הבאים:

 (א)      במקרים של עתירות שהינן על פני הדברים עתירות סרק, שברי כי יש לדחותן הן לפי הנוהל הישן והן לפי הנוהל החדש, עתירות שכל מטרתן להרוויח זמן, כמו במקרים שהינם לאחר מיצוי השהייה המקסימלית בארץ או להמשכת השהייה הבלתי חוקית של מסתננים ו/או מתיישבים, בלא כל ראיות לסכנת חיים אם יגורשו לארץ ממנה באו, יש לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה (כאשר גם משמעות אי מתן צו ביניים היא למעשה זהה שניתן לגרש את העותר מן הארץ טרם הדיון בעתירה).
במקרים כאלו אין ככלל גם מקום ליתן זמן לצורך התארגנות ליציאה מן הארץ או חיפוש מדינת מקלט אחרת וזאת לאחר שהעותר כבר שוהה תקופה ארוכה בארץ והיה מודע לאפשרות שיגורש, כאשר עילה של התארגנות כזו לא הוכרה בפסיקה כמצדיקה את עיכוב ההרחקה.

            כך גם, אין מקום למניעה זמנית של ההרחקה לצורך חיפוש מדינת מקלט אחרת, שכן אם אין סכנת חיים אין צורך במציאת מדינה אחרת למקלט מדיני.

 (ב)      במקרים של בקשות שיש בהן לכאורה ממש ועולה מהן כי לכאורה נשקפת סכנת חיים לעותר במידה ומבקש המקלט יגורש לארץ ממנה בא, יש מקום למתן צו ביניים ולקביעת הדיון בעתירה עצמה, שם יתבררו הטענות לגופן ובמסגרת זו תיבחנה גם הטענות המשפטיות לגבי החלה רטרואקטיבית של הנוהל החדש על בקשות שהוגשו לפני תחולת הנוהל החדש, וכן הטענה לאי סבירות הנוהל החדש ו/או בטלות סעיף 4 לנוהל החדש.